חובת הגילוי הינה תנאי מהותי לחוזה הביטוח הנחתם בין המבוטח לחברת הביטוח ומעוגנת בסעיף 6 לחוק חוזה הביטוח.
חובת הגילוי, הינה חובתו של המבוטח למסור מידע מלא ואמיתי לחברת הביטוח , וכוללת מסירת מלוא הפרטים הדרושים לחברת הביטוח. זאת, על מנת שתוכל המבטחת להעריך את הסיכון המבוטח אשר עשוי להשפיע על החלטתה באם להתקשר בחוזה הביטוח או לאו, ובאילו תנאים לעשות זאת.
כמו כן, נדרש המבוטח לעדכן את חברת הביטוח במידה וחל שינוי במהלך תקופת הביטוח במידע שמסר.
מסירת המידע המלא ע"י המבוטח למבטחת, בטרם כריתת הסכם הפוליסה, רלוונטית הן לעניין קבלת המבוטח לביטוח והן לעניין תנאי הפוליסה אותה מבקש הוא לערוך.
כך למשל, קיומם של מיגונים מפני סיכונים שונים (כגון שריפה, פריצה וכו') בבית עסק יכולים להשפיע על שיקול דעת המבטחת באם לבטח את העסק, ועל גובה הפרמיה אותה תגבה לצורך הנפקת הפוליסה.
למעלה מכך, על המבוטח חלה החובה לעדכן את המבטחת בדבר שינויים החלים במהלך תקופת הביטוח, אשר יש בהם כדי להשפיע על הסיכון שבוטח. למשל, אדם אשר ביטח תכולת ביתו בסך של 100,000 ₪ אך רכש שעון יוקרתי בשווי 150,000 ₪ לאחר עריכת הפוליסה, ראוי ומוטב שיעדכן המבוטח את המבטחת בדבר רכישתו, וכך יגן על עצמו במקרה של אבדן/גניבת השעון, בקרות מקרה הביטוח.
נבהיר, כי לולא יקיים המבוטח את דרישת החוק ל"חובת הגילוי" יוטל בספק קיומו של חוזה הביטוח – בין אם נעשה הדבר בכוונה ברורה ע"י המבוטח, או בין אם נעשה בתום לב. לכן, מוטב ואף ניתן להימנע מכך והדרך לעשות כן הינה מסירת המידע המלא למבטחת – בטרם עריכת הפוליסה.
דבר זה, יקל על המבוטח להתמודד למול המבטחת ככל שתעלה מחלוקת משפטית באשר לפוליסה, ולרבות לעניין היקף הכיסוי שניתן במסגרתה.
הגנת חברת הביטוח והתנאים הנדרשים להוכחת הפרה
חוק חוזה הביטוח מעניק למבטחות מס' הגנות המעוגנות בסעיף 7 לחוק.
אי קיום חובת הגילוי על ידי המבוטח, מעניקה לחברת הביטוח הגנות/תרופות אשר ככל ותוכיחן, תוכל היא לטעון אף לביטולה של הפוליסה וכפועל יוצא להימנע מתשלום תגמולי הביטוח כליל או באופן יחסי.
כדי להנות מהגנות אלה, נדרשת המבטחת להוכיח שלושה תנאים, כדלקמן:
א. במקרים רבים, נדרשת חברת הביטוח להוכיח שהציגה למבוטח שאלון בכתב.
לעניין זה, נדרש כי המבוטח יענה על השאלות בעצמו ולא יעשה זאת באמצעות סוכן הביטוח, שכן במקרה זה, לא תוכל חברת הביטוח "להנות" מטענתה להפרת חובת הגילוי.
ב. על השאלות הנשאלות להיות בעניין מהותי שיש בו בכדי להשפיע על נכונותו של מבטח סביר להתקשר בחוזה הביטוח וכן על השאלות להיות ספציפיות לעניין הפוליסה והתגמולים נשוא ההצעה. במידה ולא נשאל המבוטח לעניין הספציפי השנוי במחלוקת, ייתכן ויעמוד לחברת הביטוח קושי ממשי להוכיח טענתה להפרת חובת הגילוי בנסיבות אלה.
ג. על המבטחת להראות כי המבוטח השיב על השאלון בתשובות שאינן מלאות ו/או אינן כנות ובכך הפר את חובת הגילוי.
, תשובה לשאלה המחייבת את המבוטח להפעיל שיקול דעת, ו/או תשובה לשאלה שנענתה בתום לב, אינן מוגדרות בחוק כמצג שווא.
יתרה מכך, במידה והמבוטח לא השיב על שאלה ספציפית, וחברת הביטוח הנפיקה את הפוליסה למרות זאת, תיחשב חברת הביטוח כחסרת יכולת לטעון להפרת חובת הגילוי בנסיבות אלה.
חשוב לציין, כי במידה וחברת הביטוח הצליחה להוכיח קיום שלושת התנאים הנ"ל, עדיין אין בכך כדי להוכיח בהכרח את הפרת חובת הגילוי וזאת נוכח התנאים המגבילים את תחולת החובה, המופיעים בסעיף 8 לחוק חוזה הביטוח.
בסיכומו של דבר, על המבוטח חלה חובה למסור מידע מלא וכנה למבטחת בטרם עריכת הפוליסה, וכן לעדכן את המבטחת בדבר שינוי בסיכון, ככל שהיה כזה.
דברים אלה, יש בהם השפעה ישירה על מהות הפוליסה, תוקפה והיקף הכיסוי הביטוחי בשעת הצורך, וככל שיפעל המבוטח באופן זה עובר לכריתת חוזה הפוליסה, יטיב את מצבו בעת שירצה לזכות בתגמולי ביטוח, בשעת משבר.
